פרץ ואח' נ' פריים ליס בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום הסך של 8,199 ₪ וזאת בגין השתתפות עצמית, ירידת ערך, כינון (שנגרמו לרכב התובעים) והפסד ימי עבודה. הסעד המבוקש הינו פועל יוצא מהנזק אשר נגרם לרכב התובעים מסוג סקדה אקטביה מ.ר 69-448-25 (להלן:"המונית") כאשר זה ניזוק ונפגע כתוצאה מהתאונה אשר אירעה ביום 3/12/06 אשר בה היו מעורבים רכבם של התובעים וכן רכבם של הנתבעים .

הטענות מפי התובעים

מעשה שהיה כך היה;

ביום האירוע, סמוך לשעה 23:50, עת עצר התובע את המונית בצד הכביש, הגיח נתבע 3 - הנהג מטעם נתבעת 2- מאחור ועקף את רכב-התובע וזאת ללא תשומת לב מספקת לדרך ותנאיו , פגע במונית (רכב התובע) וגרם לו לנזקים (להלן:" התאונה"). לגישת התובעים, התאונה התרחשה כתוצאה מפעולותיו הרשלניות ו/או מחדליו של נהג הנתבעת 2 ומשכך חבים הנתבעים יחד ולחוד בנזק אשר נגרם לתובעים.

התובעים צירפו לכתב תביעתם מסמך בכתב החתום ע"י נתבע 3 ממנו עולה כי הוא מודה בעובדה כי הוא "נכנס ברכב" של התובעים, כך על-פי רישומיו הוא. כן, ולחיזוק טענותיהם, צירפו התובעים גם חוות דעת של קל גד שמאים - אישור ההפסדים לרכב, אישור על הכנסה יומית וכן תמונות של הרכב לאחר התאונה.

הטענות מפי הנתבעים :

הנתבעים הכחישו כל אחריות לאירוע התאונה ואף טענו כי זו נגרמה באשמתו של נהג המונית (רכב התובעים) .לטענת הנתבעים, התאונה אירעה עת עצרה המונית בצד הדרך, במקום לא בטוח, וזאת בכדי להעלות נוסעים, באופן שהיא חוסמת את הנסיעה. רכב הנתבעים אותת כנדרש, החל לעקוף את המונית, כשלפתע ביצע נהג המונית (תובע 2 ) פניית פרסה ללא איתות תוך שהוא חוסם נתיב נסיעת רכב הנתבעים ופוגע בו. הנתבעים המשיכו והטעימו כי, הן אופי הפגיעות והן מיקומן ,מחזקים גרסתם ביחס להתרחשות התאונה. הנתבעים טענו נגד חוות דעתו של השמאי והיפנו להעדר הפירוט הנדרש בה .

הנתבעים הכחישו את הנזק של ירידת הערך וטענו כי היא מוגזמת ומפרכת מיסודה.

עד כאן טענות הצדדים כפי המשתקף מכתבי הטענות .

עדויות הצדדים וראיותיהם :

ביום 22.12.2009 הופיעו בפניי התובעים בעצמם,הנתבעות 1 ו-2 באמצעות מר גלבוע יניב , ונתבע מס' 3 בעצמו. הצדדים חזרו על טענותיהם, כפי המשתקף מכתבי הטענות. כן, העידו בפני, באותו יום, גם נתבע 3 ומר דוד מזרחי ( נוסע ברכב של הנתבעים).

תובע מס' 2 בעדותו חזר על האמור בכתב התביעה ,והוסיף בציינו כי המונית הייתה בעצירה. לדידו, עת שהעלה נוסעים למונית התרחשה התאונה נשוא התביעה. כן, הוא הדגיש כי הוא עצר בצד הדרך וכי נרכב הנתבעים התנגש ברכבו מאחור . בחקירתו הנגדית שנעשתה ע"י נציג חברת הביטוח, ציין הוא כי המדובר הוא בכביש רחב וכי רכבו לא נעצר באמצע הכביש ולא היה מפרץ חניה שם . המונית הייתה בחלקה על השוליים ולא רק על הנתיב. לטעמו, רכב הנתבעים הגיע מלמטה וזאת כאשר המונית עצרה באלכסון, בזווית קטנה . עוד הוסיף הוא כי, הפגיעה במונית התחילה מהדלת האחורית ועד לכיוון הקדמי ושזו לא הייתה פגיעה נקודתית . תובע מס' 2 הודה כי, סמוך לאחר התרחשות התאונה, דיבר הוא עם נתבע 3 ומשהחליף פרטים איתו מסר לו כי הכול יהיה בסדר, אך הכחיש כי הבטיח לנתבע 3 שחברת הביטוח תסדר לו הכול .

העד אלי קדוש ,נתבע 3 ,העיד בפני כי בזמן עלייתו לכיוון המלונות ראה הוא כי המונית מעלה נוסעים, לכן האט והתחיל לעקוף אותה ופתאום נהג המונית (תובע 2), התחיל לעשת פרסה והתנגש בו .לטעמו, רכב התובע ( המונית) היה בזווית של קצת מפחות מ 90 מעלות .

מר דוד מזרחי ,נסע ברכב עם נתבע מס' 3 העיד בפני בהדגישו כי המונית היא זאת אשרחסמה את נתיב נסיעתו של נתבע מס' 3 ועת שהתחיל נתבע 3 בעקיפה היה נראה כי נהג המונית רצה להסתובב בפרסה ובכך נחסמו שתי הנתיבים לדבריו.

מחד מבקשני התובעים לקבל את תביעתם ולחייב את הנתבעים בסכום התביעה . מנגד, הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות .

מסקנות וממצאים :

תביעה זו מעלה את השאלה - מיהו הגורם הרשלני אשר הביא בהתנהגותו ובחוסר זהירותו להתרחשות המדוברת .

התובע לא הכחיש כי המונית עצרה ב"זווית" כלשהי. כן, נהג המונית הודה כי המונית הייתה בשוליים ולא רק על הנתיב. לא זו אף זו, נתבע 3 חתם במו ידיו ( נספח "א" לכתב התביעה ) על מסמך לפיו הוא "נכנס" ברכב המונית.

דבריו של נהג המונית, אמינים עליי ויש מקום לאמצם בשינוי אחד בלבד והוא כי רכב המונית לא נשאר בעצירה מוחלטת, אלא הרכב החל לנסוע לפני שרכב הנתבעים התנגש בו מאחור.